כל מה שצריך לדעת על הגיל השלישי

 מהו בדיוק הגיל השלישי?

הגיל השלישי, לפחות בעבר, התייחס לתקופת הפנסיה, שהינה עבור רוב האנשים, לאחר גיל 65 (פלוס מינוס). הגיל השלישי בעבר היה נחשב למעין "כניסה רשמית" לתקופת הפנסיה או הזקנה, בה אנשים יכלו לצאת סוף סוף ממרוץ החיים סביה העבודה-ילדים, ולהתפנות לדברים נוספים כמו עיסוקים שתמיד חלמו עליהם, טיולים, או סתם לשבת בבית וליהנות עם הנכדים. אולם, בשנים האחרונות גובר העיסוק בגיל השלישי מתוך ההבנה שחיי האדם וצרכיו אינם יכולים להימדד רק ב-3 תקופות עיקריות, מה גם שתוחלת החיים עולה ולכן אנשים רבים מוצאים עצמם בגילאים מתקדמים מאוד, שטכנית הם פשוט מאוד רחוקים מאותה נקודת מעבר לגיל השלישי.

 

מה השתנה בין אז להיום בכל הקשור לגיל השלישי?

ניתן לראות כי השינוי הבולט ביותר בשטח הוא בתחום התעסוקה והתחביבים. כיום, האדם המבוגר (וכן, גם הקשיש) הוא בעל פוטנציאל גבוה הרבה יותר לתעסוקה מאשר אדם בגילו בדורות הקודמים. איננו מתכוונים בהכרח לתעסוקה עם שכר, למרות שגם תופעה זו קיימת בהחלט, אלא בעיקר לעובדה שכיום, החברה מציעה לאנשים מבוגרים טווח פעילויות רחב הכולל חוגים, לימודי פנאי או לימודים אקדמיים, טיולים, קבוצות ספורט, קבוצות פייסבוק ועוד.

שינוי נוסף הוא בתחום השירותים הבריאותיים והשיפור באיכות חיי האנשים בגיל השלישי, דבר המאפשר את המשך פעילותם הרגילה, לרבות טיפוח תחביבים כאמור, או טיפוח חיי חברה. כיום, האדם המבוגר, גם כאשר החל לסבול מקשיים פיזיים או בעיות בריאות מסוימות, איננו בהכרח "מקובע" לביתו, או למוסד טיפולי. עניין זה, מסייע למבוגרים רבים ומדרבן אותם להמשיך ולהיות פעילים גם בגילאים המבוגרים מאוד, כמו גילאי ה-80, ה-90 והלאה.

 

השינוי הבולט ביותר: שינוי הדרך בה החברה רואה את המבוגר

 

למרות האמור לעיל, נראה כי גם חל שינוי משמעותי בכל הקשור לתפיסה החברתית של האדם בעת הגיל השלישי בשונה ממה שהיה נהוג בעבר, ותפיסה זו מגולמת בהופעת מסגרות הדיור המוגן. אם בעבר לאדם בגיל השלישי היו רק 2 אפשרויות: להמשיך לחיות בבית בעצמאות כמעט גמורה, או לעבור למוסד ברגע שמתגלה קושי פיזי מסוים, כיום אנשים מבוגרים יכולים לעבור לדיור מוגן, מקו המגלם בתוכו כאמור את התפיסה שלפיה האדם בגיל השלישי זקוק אמנם לשירותים מותאמים, כמו מטפלת סיעודית אולם עדיין יכול להמשיך ולתפקד כאדם מן השורה. מעבר לכך, מסגרות הדיור המוגן נועדו בין השאר לסייע לאדם להמשיך ולשמר את יכולותיו הפיזיות והמנטליות, למרות תהליך ההזדקנות הטבעי שעתיד לעבור על כולנו.

 

התפתחות שירותי הסיעוד

התפתחות שירותי הסיעוד בישראל – שירותי סיעוד הוא תחום שעבר שינויים רבים במהלך הדרך. המשוואה היא פשוטה, ככל שישנם קשישים לרוב וגידול יחסי בגודל האוכלוסייה, כך יהיה צורך בשירותים סיעודיים עבור רבים. אם בעבר תוחלת החיים הממוצעת עמדה בממוצע על כ – 20 שנים פחות מהיום, הרי שהעלייה באיכות שירותי הרפואה, המכשור הרפואי והתובנות לחיים בריאים, גרמו לעלייה מבורכת בתוחלת החיים של יקירינו המבוגרים. יחד עם זאת, עלייה זו טומנת בחובה התמודדויות עם מצבים שבעבר לא היה צורך להתמודד מולם. כמובן מדובר על חוסר היכולת של קשישים להתמודד בגפם עם פעולות יום יומיות שבשגרה. בשל כך, קיים צורך גובר ותלות מסויימת בשירותי הסיעוד.

כאשר מדובר על תלות שירותי הסיעוד, ניתן לתלות זאת בשל חוסר היכולת בביצוע פעולות באופן עצמאי. כל אדם המתקשה בביצוע פעולות שבשגרה כגון אכילה, בישול, שכיבה וקימה מהמיטה, התפשטות והתלבשות בגפו, אי שליטה בסוגרים, קושי בניידות בתוך הבית ועוד, רשאי לבקש עזרת שרותי סיעוד. שירותים אלו נוסדו בכדי להקל על חייהם של האנשים ולתת להם אפשרות לחיות חיים פשוטים יותר, ללא להיות תלויים דווקא באחד מבני המשפחה. לכן חברות רבות מציעות את שירותי הסיעוד בדמותה של מטפלת שנמצאת עם הקשיש או הנזקק לאורך שעות היום ולפי הגמלה אותה קיבל מהמוסד לביטוח לאומי.

אולם, שירותי הסיעוד היו פה עוד הרבה לפני שנוסד חוק הסיעוד. בעבר – בתקופת קום המדינה, היו אלו מתנדבות או נשים נוצריות מאמינות שהגיעו במטרה להעניק עזרה לנזקקים בדמות שירותי סיעוד שונים. בהמשך, התפתח תחום זה עבור עולים חדשים בעיקר ממדינות אירופה. אולם, העבודה העברית של פעם לא נותרה העבודה העברית של היום. כיום בפני רבים טיפול וסיעוד לקשישים נחשב עבודה קשה ואינה אהודה. כמו כן, בתום שנות השבעים, החלו להגיע עובדים זרים ממדינות מזרח אסיה כגון: תאילנד, פיליפינים, הודו, נפאל ועוד במטרה לעבוד בישראל. תחילה דובר על תחומי התיירות והמסעדנות, בניין וחקלאות ובהמשך אף עבור שירותי הסיעוד.

עובדים אלו המגיעים ממדינות זרות בכדי להעניק שירותי סיעוד. עובדים אלו מגיעים ממדינות בהם ערך עליון הוא כבוד להורים ועזרה לזולת. את ערכים אלו הם מביאים עימם לעבודת הסיעוד. יחד עם זאת, לא מדובר פה על צדיקים מהל"ו או על ערך עליון ערכי שמנחה. הסיבה לבואם של מטפלים זרים היא המשכורת. חשוב לזכור, עובדים אלו מגיעים ברובם ממדינות עולם שלישי – שם משכורת חודשית בישראל משתווה למשכורת של כמה חודשים במקרה הטוב ולשנה שלמה. מדובר באזרחים עניים אשר רוצים להעניק למשפחתם עתיד טוב יותר. בשל כך, עובדים אלו מגיעים עם מוסר עבודה גבוה ביותר ואף לעתים קרובות נמצאות לצד הקשיש במדך 24 שעות ביממה.

חשוב לזכור – העסקת עובד זר חייבת להתבצע כחוק – כך שחייבים לפנות לחברה אשר מחזיקה בכל האישורים הנדרשים. העסקת עובד זר מחייבת בתשלומי מסים עבור העובד ומתן פיצויים ותנאים סוציאליים כחוק. כל אדם שאינו מעסיק כחוק, חייב לדעת כי הוא עלול לעמוד בפני סנקציות ומשפטים.

מאחלים לכם בריאות רבה!

מטפלת סיעודית

תפקידה ותפקודה של מטפלת סיעודית מושפעים מאוד מסביבתה, היחס שהיא מקבלת מבני משפחת המטופל וכמובן ולא פחות חשוב, רמת הכשרתה וניסיונה המקצועי. ככלל, בשנים האחרונות בשל העלייה בתוחלת החיים שנובעת מהתקדמות הרפואה, החלו קשישים רבים להזדקק לעזרה סיעודית מכל סוג. הצורך בכך נובע בעקבות חוסר היכולת של הפרט להתמודד עם פעולות שבשגרה. דבר זה קורה לרוב בשל פגעי הזקנה הידועים לכל. חשוב לציין כי הצורך בעזרה סיעודית עלה מאוד בעקבות העלייה בתוחלת החיים, אוכלוסיית הקשישים המתווספת לאלו שגם כך תלויים בעזרה סיעודית בכדי להתקיים.

ככל שמתבגרים, הגוף הופך פחות סלחן, אי שמירה על בריאות תקינה (אכילת מזון עתיר שומנים, עישון וכיוצא בזה), עלול לגרום להתפתחותן של מחלות שימנעו מהקשיש לתפקד באופן עצמאי. תפקידה של מטפלת סיעודית הוא לעזור לכל מטופל בביצוע הפעולות היומיומיות. מדובר על פעולות שעשויות להיות קשורות לעצמאותו של בן אדם, שאינה קיימת יותר. כמובן שגם בין אדם לאדם באופן רגיל ישנם הבדלים וכך גם בצורכי התמיכה והעזרה. ישנם מצבים בהם המטפלת צריכה לעזור בבישול ואכילה, התלבשות, רחצה ושמירה על היגיינה, ליווי ותמיכה של המטופל ועוד.

למסתכל מהצד, לעתים נראה כי תפקיד המטפלת הוא פיזי בלבד, אבל חשוב מאוד לדעת כי תפקידה הוא נרחב הרבה יותר. המטופל חש זאת כמובן הכי טוב מדי יום ולעתים אף בני המשפחה הקרובים. מטפלת סיעודית מבצעת הרבה יותר מעזרה פיזית בלבד. כמובן שהכל מתחיל בעזרה פיזית – החלפת מוצרי ספיגה כחיתולים, דאגה לבריאות ולרווחת המטופל בכל מחסורו ומילוי צרכיו, ליווי המטופל לרופא, בתי המרקחת וטיפולים רפואיים ועוד. בנוסף, עליה לוודא כי הקשיש נוטל את כלל התרופות שלו באופן מסודר ובזמן (דווקא בגיל כזה שנאלצים לקחת כדורים רבים ולעתים הקשיש עלול להתבלבל).

מלבד הטיפול והעזרה הפיזית, על המטפלת לעזור באופן נפשי למטופל. הכי חשוב מבחינת המטופל שלא ישקע בדיכאון או מרה שחורה. דבר זה עלול להשפיע על מצבו הרפואי לרעה. חשוב לזכור כי מטפלת סיעודית נמצאת שעות רבות במהלך היום לצד המטופל ולכן היא משמשת לו גם כאוזן קשבת ועוזרת לו בעידוד. בנוסף, פעמים רבות, על המטפלת לנסות לעזור למטופל בתהליך שיקום. רופאים רבים ממליצים במצבי סיעוד לבצע תהליכי פיזיותרפיה, לצורך שיקומו של איבר ככל הניתן.

בכדי לקבל עזרה של מטפלת סיעודית, על המטופל או בני משפחתו לפנות למוסד לביטוח לאומי. יש למלא טפסים מתאימים ולצרף אסמכתאות רפואיות הקשורות. ישנם פרמטרים שהציב הביטוח לאומי – גיל הנזקק (שעבר את גיל הפרישה), המתגורר בביתו בקהילה ולא במוסד סיעודי, בדיקת רמת הכנסת הנזקק מקצבאות שונות ובדיקת תפקודו של המטופל בביתו. המוסד לביטוח לאומי שולח נציג מטעמו ומאשר או דוחה את בקשת הגמלה. לאחר אישור הבקשה ניתן לפנות לכל אחת מחברות הסיעוד שעובדות בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי ולחפש מטפלת מתאימה.

מאחלים לכם וליקירכם בריאות חזקה ואיתנה.

העשורים האחרונים מביאים אתם בשורות רבות מבחינה רפואית. השיפור בתחומי הרפואה מביאים את האנשים להאריך חייהם. אולם, שינויים אלה והעלייה בתחולת החיים מביאים אתם התמודדויות חדשות מבעבר. כך קורה שבגיל השלישי בעיקר, נזקקים יותר ויותר לעזרה בתפקוד היום יומי. בכדי להעניק את הטיפול הראוי לכל אדם, קיימות חברות רבות בשוק המעניקות שירותי סיעוד. שירותים אלו, מעניקים את האפשרות לכל אדם, לנסות להתקיים בעצמו יחד עם מגבלותיו ובמקרים רבים גם לנסות ולפר את המצב.

כאשר מדובר על שינויים בחייו של אדם, מדובר למעשה על חוסר היכולת לבצע באופן עצמאי פעולות שבשגרה. פעולות כגון התלבשות, אכילה, הליכה, רחצה ושמירה על היגיינה ועוד. בשל כך שירותי סיעוד ניתנים במספר דרכים כאשר המבוקש ביותר הוא הטיפול הביתי. המטרה היא לא להוציא את החולה מסביבתו אלא לאפשר לו לנסות ולהחלים במקום המוכר לו כל כך. גם שינוי במצב הנפש עלול להשפיע על אופי הטיפול. השילוב בין טיפול בסביבה מוכרת לצד בני המשפחה היקרים יכול להועיל בהצלחת הטיפול או לכל הפחות באי- התדרדרות במצב הרפואי. גם כאשר פונים לביטוח לאומי בכדי לקבל גמלת סיעוד, הבקשה נבחנת בקושי בהתנהלות השגרתית בבית ולא בחוץ.

החשיבה כי מתן שירותי סיעוד שמורים בדרך כלל לבני המעמד הגבוה והעשירון העליון אינה נכונה. כל אדם, אזרח ישראל רשאי לפנות בעת הצורך לביטוח לאומי בכדי לקבל גמלת סיעוד. בנוסף, כל אדם יכול לבחור בביטוח סיעודי בחברות הביטוח הפרטיות (כדוגמת "כלל", "הראל", "הפניקס" ועוד) ולהוסיף ביטוח סיעודי דרך קופות החולים (כתוספת נוספת לביטוח המשלים שלכל קופה). כך למעשה ניתנת האפשרות לכל אדם לקבל בבוא העת את העזרה לה הוא זקוק.

לעתים ובמצבים קיצוניים חברות הסיעוד יעמידו לטובת המטופל, מעבר למטפל/ת, שירותים של אחות סיעודית. תפקידיה של אחות מוסמכת היא ביצוע תהליכי ניתור ובדיקת מצב רפואי, בעת הצורך ביצוע פעולות המצילות חיים ועוד. בדיקות כגון לחץ דם, בדיקות דם, לקיחת מדדים ומתן זריקות הם דבר שבשגרה עבורה. מטופלים הזקוקים לכך יכולים להיות לאחר ניתוח או במצב של ריתוק מלא למיטה בעקבות אירוע קיצוני. היתרון כשיש אחות צמודה הוא שבעת הצורך במצב הדורש התערבות רפואי, האחות עשויה לחסוך זמן יקר ולהסביר בדיוק מה מצבו של החולה כעת ומה השינויים שקרו. בני המשפחה או מטפל רגיל לא תמיד ידעו לעשות זאת בזמן המהיר כראוי.

חשוב לזכור, אף אדם לא רוצה להגיע למצב שהוא תלותי באחרים. לפעמים הנטייה של בני המשפחה היא להשאיר את יקירם תחת חסותם המלאה ובטיפול שנדמה להם שהוא מסור. אולם, שירותים סיעודיים נועדו בכדי לתת מענה של טיפול הולם בלי שילוב בין הרגש. כך ניתן לבצע פעולות נכונות יותר ולקבל החלטות באופן אובייקטיבי.

למידע נוסף, ניתן להיכנס ולהתרשם באתר: http://www.m-s-d.co.il